צוואה הדדית מהי

צוואה הדדית מהי?

ראשיתה של צוואה הדדית הוא בהחלטה משותפת של בני זוג, כי ברצונם לערוך הסדר רכושי הדדי ומשותף, אשר יסדיר את ענייניהם הרכושיים במקרה של פטירה. 

צוואה הדדית היא צוואה הנערכת בין בני זוג, ואשר כוללת בתוכה הוראות הדדיות התלויות האחת ברעותה. צוואה מסוג זה קובעת הסדרים הדדיים אשר במהותם הינם מעין חוזיים, ביחס למה יעשה בן הזוג הנותר בחיים עם הרכוש הנותר עם לכתו של הראשון מבניהם אל בית עולמו.

במובנים רבים דומה צוואה הדדית יותר לחוזה מאשר לצוואה, שכן היא מגלמת בתוכה אלמנטים חוזיים מובהקים. כך למשל, מנוסחו של סעיף 8א לחוק הירושה אנו למדים כי בצוואה מסוג זה קיים אלמנט הסתמכות הדדי של בני הזוג. מדובר באלמנט חוזי מובהק, שכן בצוואות אין אינטרס ההסתמכות ראוי להגנה. 

עוד ניתן לראות כי בהתאם להלכה הפסוקה, הריי שיש לקחת בחשבון את אומד דעתם המשותף של המצווים, גמירות דעתם להתקשר ומפגש הרצונות אשר הוביל לעריכת הצוואה, כל אלה הם אלמנטים חוזיים מובהקים אשר באים לידי ביטוי בצוואות הדדיות. 

המצב החוקי אז והיום

כיום ניתן למצוא את העיגון החוקי לעריכת צוואה הדדית, בסעיף 8א' (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005, לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). 

סעיף 8א לחוק הירושה קובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות המסתמכות זו על זו, ואין כל חשיבות לזהותו של הזוכה על פי אותן צוואות בין אם הזוכה הוא בן הזוג הנותר בחיים ובין אם הזוכה הוא צד ג' כלשהו. 

עוד קובע הסעיף, כי באשר לצורתה של צוואה הדדית, הריי שזו יכולה להיעשות במסמך יחיד משותף או במסמכים נפרדים אשר נערכו באותו הזמן. 

תיקון חקיקה זה, השפיע רבות על מעמדן של צוואות הדדיות אשר נערכו לאחר כניסתו לתוקף, והפכן להסכם מחייב בין בני הזוג העורכים צוואה מסוג זה. משמעות הדבר היא כי בראייה המשפטית צוואות מסוג זה מקימות הסתמכות של בני הזוג, האחד על רעהו, לפיה בן הזוג האחר יכבד את ההחלטה המשותפת אשר מהווה את הבסיס לעריכת הצוואה במתכונת זו. 

סעיף 8א' הוכנס אל חוק הירושה בשנת 2005 ומשכך, חל רק על צוואות אשר נערכו ממועד כניסתו לתוקף והלאה. משמעות הדבר היא כי צוואות אשר נערכו טרם כניסתו לתוקף באוגוסט 2005, נבחנות בהתאם למבחנים פסיקתיים שונים, אשר היו נהוגים טרם הכנסתו אל חוק הירושה. 

במצב החוקי שלפני תיקון מס' 12, ולאור העובדה כי צוואות הדדיות עומדות בסתירה לשני סעיפי חוק מרכזיים מאוד בחוק הירושה, סעיף 8(א) לחוק הירושה לפיו הסכם אשר נערך ביחס לירושתו של אדם, אשר נערך בעודו בחיים – בטל. וסעיף 27 לחוק הירושה לפיו התחייבות לערוך צוואה, לשנותה, לבטלה או שלא לעשות אחד מאלה היא חסרת תוקף, עוד קובע הסעיף כי הוראה בצוואה אשר שוללת או מגבילה את זכותו של המצווה לשנות או לבטל את הצוואה – בטלה. 

לאור סעיפים אלה ובהעדר הסדר חוקי אחר, נקלט "מוסד" הצוואות ההדדיות אל נוף הארצישראלי דרך הפסיקה, ועל כן היה מדובר בכלי מוגבל ובלתי קוהרנטי ביחס לאופן הראוי לעריכת צוואות מסוג זה או ביטולן.

הפסיקה הישראלית טרם גיבשה כללים ברורים באשר לדרך עריכת צוואה הדדית ו/או דרך ביטולה בכלל, ואף לא גובשו כללים ברורים ביחס להגנה על האינטרסים של המצווים בצוואות מסוג זה, אולם אין חולק כי עקרון תום הלב מהווה גורם משמעותי בבחינה זו. 

עריכה, שינוי או ביטול של צוואה הדדית

צוואה הדדית ניתנת לעריכה רק בין בני זוג, צוואה מסוג זה פוגעת במידת מה בחופש לצוות שהינו מעקרונות היסוד החשובים ביותר בחוק הירושה. 

גם ביחס לדרך ביטולה של הצוואה הדדית, ניתן לראות אלמנטים חוזיים הבאים לידי ביטוי במגבלות החלות על ביטולה. 

סעיף 8א' בדומה לסעיפים 7 ו-8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970, קובע מה הם התנאים לביטול צוואה הדדית. כאשר, ההבדל העיקרי נעוץ בעובדה שכאשר עסקינן בחוזה "רגיל", הריי שאז זכות הביטול מותנית בהפרה של החוזה, בעוד כאשר עסקינן בצוואה הדדית, מדובר בזכות עצמאית של המבקש לבטלה כאשר זכות זו מותנית לכל היותר בהשבה. 

מרגע עריכת צוואה הדדית לא ניתן עוד לשנותה/לבטלה באופן חד צדדי, ונדרשת לכל הפחות, הודעה לבן הזוג האחר, וזאת כאשר בן הזוג האחר עודנו בחיים.

במקרה שבו נפטר אחד מבני הזוג ביטול הצוואה יעשה בהתאם לכללים הקבועים בסעיפים 8א(ב)(2)(א)-(ג) לחוק. כך למשל אם מדובר בביטול טרם חולק העיזבון ובן הזוג הנותר בחיים מבקש לבטל את צוואתו, עליו להסתלק מחלקו בעיזבון. 

במצב דברים בו בן הזוג הנותר בחיים מבקש את ביטול הצוואה לאחר חלוקת העיזבון, יהיה עליו להשיב את כל אשר ירש בהתאם לצוואה ההדדית או את שוויו של הרכוש אותו ירש בהתאם לנסיבות המקרה. 

חסרונות הצוואה ההדדית 

סעיף 8א לחוק הירושה אומנם מעגן בחקיקה את היכולת לערוך צוואה הדדית ואת קבילותה במשפט הישראלי. מדובר בסעיף דל למדי אשר אינו כולל התייחסות לבעיות עתידיות עימן ייאלצו בתי המשפט להתמודד בשל מורכבותן של הצוואות ההדדיות. הסעיף מעורר קשיים שכן הוא עומד בסתירה להוראות מהותיות הקיימות בחוק הירושה ולעקרונות היסוד שלו. 

אחד מהקשיים המהותיים בעריכת צוואה הדדית נובע מן העובדה כי זו נערכת בתנאים של חוסר וודאות, שכן אין אדם יודע יום פקודתו. בני הזוג עורכים צוואה כאשר אין ביכולתם לקחת בחשבון את כלל התרחישים האפשריים, כך למשל, בני הזוג אינם יודעים מה יהיה הפרש הזמנים בין פטירתו של בן הזוג הראשון לבין מועד פטירתו של בן הזוג הנותר. 

לאור תנאי הביטול של צוואה הדדית לאחר חלוקת העזבון הרי שבמקרה של שינוי נסיבות מהותי אשר יוביל לרצונו של בן הזוג הנותר בחיים לבטל את הצוואה הדדית, יהיו השלכות קשות ביותר, מקום שלא נקבעו הוראות מפורשות המאפשרות לבן הזוג הנותר בחיים את שינוי הצוואה. במקרה כזה יהיה עליו להשיב את כל אשר קיבל מעיזבון בן הזוג המנוח. 

יורש אחר יורש בצוואה הדדית 

סעיף 42 לחוק הירושה קובע מנגנון חלוקה לפיו יכול המצווה על פי הצוואה לקבוע מי יהיה הראשון שיזכה בעיזבונו, וכן מאפשר למצווה לקבוע מי יזכה ביתרת העיזבון לאחר פטירת היורש/הזוכה הראשון.

כאשר אנו עוסקים בצוואה הדדית מתעוררת בעייתיות מסוימת ביחס למנגנון זה, כך לדוגמה, זוגות רבים העורכים צוואה הדדית נוטים לקבוע כי היורש הראשון יהיה בן זוגם הנותר בחיים, ואילו מי שירש את העיזבון לאחר פטירתו של בן הזוג יהיו ילדיהם של בני הזוג. 

הבעיות מתעוררת בתקופת הביניים, כלומר בתקופה שלאחר העברת העיזבון לידי בן הזוג הנותר בחיים. בתקופה זו רשאי הזוכה הראשון לעשות ברכוש כל אשר ירצה, שכן מדובר ברכוש שלו לכל דבר ועניין. אולם אין בכוחו לשנות את הוראותיו של המצווה הראשון ולהוריש את הרכוש לאחר. 

בעייתיות מסוג זה התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון בפרשת זמיר, המדובר היה בבני זוג אשר ערכו צוואה הדדית לפיה ציוו האחד למשנהו את רכושם, כאשר בצוואת כל אחד מבני הזוג נכללה הוראה לפיה במקרה של פטירת בן הזוג לפני המצווה, הריי שאז יעבור חלקו בעיזבון אל ילדיהם בחלקים שווים. 

לאחר פטירתה של האישה, ניהל הבעל מערכת יחסים עם אישה אחרת ולשניים נולדה בת. עוד טרם פטירתו העביר הבעל את זכויותיו במקרקעין לביתו ולבת זוגתו ואף ערך צוואה חדשה. ילדיו מנישואיו הראשונים התנגדו לצוואתו האחרונה וכן התנגדו להעברת המקרקעין, העברה אשר נעשתה עוד טרם פטירתו של הבעל. 

בית המשפט קובע כי גם אם היה מדובר בהסדר של "יורש אחר יורש", הריי שהבעל רשאי היה לפעול כפי שפעל, ולהעביר את המקרקעין אל צד שלישי, שכן מדובר ברכוש שלו, וכל אחד מיורשיו בהתאם להסדר מסוג זה היה מקבל את חלקו בהתאם לרכוש שנותר לאחר פטירתו של הבעל.   

התנגדות לצוואה הדדית ופסילתה

התנגדות לצוואה הדדית עשויה להיות מורכבת יותר מהתנגדות לצוואות אחרות שאינן הדדיות, וזאת לאור העובדה כי מדובר בצוואה אשר מהווה מעין יצור כלאיים בין צוואה שהינה פעולה משפטית חד-צדדית לבין חוזה שהוא כלי משפטי אשר נועד לשקף מפגש רצונות של הצדדים לו. 

צוואה הדדית היא בעלת אלמנטים חוזיים רבים, וזאת לאור מהותה, שכן מדובר בצוואה שמטרתה לשקף את רצונם המשותף של הצדדים לה. כמו כן, הרי שאף מנוסחו של סעיף 8א לחוק הירושה, ניתן לראות כי ביטול או שינוי של צוואה הדדית עשוי להיות עניין סבוך, וזאת לאור הסתמכותם ההדדית של המצווים. 

הגם שניתן להתנגד לצוואה הדדית באמצעות עילות ההתנגדות "הרגילות", דוגמת השפעה בלתי הוגנת, טעות, הטעיה, היעדר כשירות של המצווה וכדומה, הריי שלצד אלה ניתן להעלות טענות שמקורן בדיני החוזים כמו גם טענות ביחס לרצונם המשותף של הצדדים לעריכת הצוואה, אומד דעתם המשותף, תום ליבם וכולי. 

יתרונות הצוואה ההדדית על פני צוואה רגילה

יתרונה המכריע של צוואה הדדית על פני צוואות אחרות נעוץ אם כן בכך, שמדובר בצוואה היחידה אשר מגנה על אינטרס הסתמכותם של הצדדים. 

כלומר, במצב שבו נפטר אחד מבני הזוג ואינו מותיר אחריו צוואה, הריי שעזבונו יחולק בהתאם לדין באופן אשר עלול לפגוע בבן הזוג הנותר בחיים. 

כך למשל, מקום שלבני הזוג ילדים הזכאים לרשת מכוח הדין, הריי שאלה יהפכו עם פטירתו של בן הזוג לבעלים של חלק מדירתם המשותפת של בני הזוג וכן ביתר נכסיהם באופן אשר עלול לפגוע בבן הזוג הנותר. 

צוואה הדדית מונעת מצבים מסוג זה מחד, ומאידך מאפשרת לבני הזוג לקבוע כי עיזבונם יחולק לילדיהם רק לאחר פטירתם של שני בני הזוג. 

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין .

 כל הזכויות שמורות - ליצחק צרויה וליאור קורנפלד משרד עורכי דין. 

נשמח לייעץ ולעמוד לשרותכם: